כימותרפיה אדג'ובנטית 19.06.2018

הוספת פרטוזומאב (פרג'טה) לכימותרפיה אדג'ובנטית עם טרסטוזומאב (הרצפטין)

החוקרים גילו כי חלה הידרדרות משמעותית בתפקוד במהלך הטיפול הכימותרפי שהכיל טקסנים (דוסטקסל/קרבופלטין), אך לאחר הטיפול הממוקד (טרסטוזומאב, עם או ללא פרטוזומאב) שבה היכולת התפקודית לרמתה הבסיסית

כימותרפיה לסרטן השד (אילוסטרציה)

במחקר APHINITY נמצא כי הוספת פרטוזומאב (Pertuzumab - Perjeta) לטרסטוזומאב (Trastuzumab - Herceptin) וכימותרפיה שיפרה באופן מובהק את ההישרדות ללא מחלה פולשנית בקרב מטופלות עם סרטן שד מוקדם חיובי ל-HER2י(von Minckwitz, NEJM 2017). איכות חיים הקשורה לבריאות (health-related quality of life - HRQoL) המדווחת על ידי המטופלות היתה תוצא משני אשר כלל את תסמיני הטיפול, תפקוד המטופלות וסטטוס הבריאות הגלובלית והוערכה באמצעות השאלונים QLQ-C30י(QoL questionnaire core-30),יQLQ-BR23י(QoL questionnaire for breast cancer) ו-EQ-5D 3Lי(5-dimensional 3-leveled QoL scale) של הארגון האירופאי למחקר וטיפול בסרטן (European Organization for Research and Treatment of Cancer - EORTC).

המטופלות קיבלו טיפול במשך שנה (18 מחזורים) עם פרטוזומאב או אינבו יחד עם טרסטוזומאב וכימותרפיה אדג'ובנטית סטנדרטית (3-4 מחזורי כימותרפיה על בסיס אנטרציקלין ואחריה 3-4 מחזורים של טקסנים, או שישה מחזורים של דוסטקסל [Docetaxel - Taxotere] וקרבופלטין [Carboplatin]). המטופלות השלימו הערכות עד להישנות המחלה או 36 חודשים לאחר ההקצאה האקראית. ההערכות בוצעו בעת הסקירה הראשונית, סוף הטיפול באנטרציקלין, סוף הטיפול בטקסן, סוף הטיפול הממוקד ב-HER2, שבוע 26 ושישה, 12 ו- 24 חודשים לאחר תום הטיפול הממוקד ב-HER2. הציונים הממוצעים והשינוי הממוצע מקו הבסיס הוערכו בכל זרוע טיפול ונקודת זמן; התוצאות הוגדרו כבעלות משמעות קלינית אם היה שינוי של ± 10 נקודות (Osoba, JCO 1998).

שיעור השלמת השאלונים היה גבוה מ-85% לאורך כל המחקר. ממוצע הציונים של התפקוד הגופני ירד מקו הבסיס עד שבוע 13 (סוף הטיפול בטקסן): 10.7- (סטיית תקן: 17.2; 95% רווח בר סמך: 11.4- עד 10.0-) עם פרטוזומאב ו-10.6- (17.7; 11.4- עד 9.9-) עם אינבו במהלך הטיפול הכימותרפי. ציונים אלו חזרו לרמת קו הבסיס בעת הטיפול הממוקד ב-HER2. לא חלה הידרדרות בעלת משמעות קלינית בתפקוד מקו הבסיס עד שבוע 13 באף אחת מזרועות הטיפול: 8.0- (28.6; 9.2- יד 6.8-) עם פרטוזומאב ו-8.5- (29.5; 9.8- עד 7.3-) עם אינבו במהלך הטיפול הכימותרפי. הבדלים מקו הבסיס בציון תסמיני השלשולים היו בעלי משמעות קלינית עם פרטוזומאב (בשבוע 13) והציונים חזרו לרמות קו הבסיס בסוף הטיפול הממוקד (פרטוזומאב וטרסטוזומאב). ציון תסמיני השלשולים היה גרוע ביותר בשבוע 13 בשתי זרועות הטיפול (בקבוצת הפרטוזומאב: 22.3+ [29.8; 21.0-23.6] ובקבוצת האינבו: 9.2+ [23.9; 8.2-10.2]).

באחד ממערכי הנתונים הגדולים ביותר של איכות חיים הקשורה לבריאות שדווחה לגבי סרטן שד מוקדם וחיובי ל-HER2, לא היתה הרעה בתפקודיות בעלת משמעות קלינית, כלומר, יכולת המטופלת לבצע פעילויות יומיומיות לא נבדלה בין זרועות הטיפול. חומרת השלשולים שדווחו על ידי המטופלות הידרדרה עוד יותר בזרוע הפרטוזומאב (פרג'טה) הן במהלך הטיפול הכימותרפי והן במהלך הטיפול הממוקד ב-HER2.

מקור: 

Patient (pt)-reported function and symptoms in APHINITY: A randomized comparison of chemotherapy (C) + trastuzumab (H) + placebo (Pla) versus C + H + pertuzumab (P) as adjuvant therapy in pts with HER2-positive early breast cancer (EBC)
ASCO
Presented Saturday, June 2, 2018

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן השד,  HER2,  טרסטוזומאב,  הרצפטין,  פרטוזומאב,  פרג'טה
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו